אנונימי כתב/ה בכללי לפני 13 שנים:
סטטוסים על שלי
עמוד 168 מתוך 206
אנונימי כתב/ה בכללי לפני 13 שנים:
סטטוסים לסוכות: מישהו יכול להסביר לכלב שלי שהסוכה מתחת לבית זה לא המלונה החדשה שלו?!
אנונימי כתב/ה בכללי לפני 13 שנים:
סטטוס של כלב: "היום ניסיתי להציל את הבעלים שלי משואב האבק, והוא.. צעק עליי!"
אנונימי כתב/ה בכללי לפני 13 שנים:
אתה החבר הכי טוב שלי, אם אי פעם תיפול, אני אהיה שם כדי להרים אותך... מיד אחרי שאפסיק לצחוק
אנונימי כתב/ה בכללי לפני 11 שנים:
באמת שאם הייתי גבר הייתי נותנת את כל העולם בשביל האישה שלי .. גברים מה נהייה איתכם ...
אנונימי כתב/ה בכללי לפני 11 שנים:
אני: סבתא המשמש הזה יבש מדי, כמו אבן, אני לא מצליח לנגוס בו
אני: סבתא המשמש הזה יבש מדי, כמו אבן, אני לא מצליח לנגוס בו
סבתא: זאת הבוהן שלי
אנונימי כתב/ה בכללי לפני 11 שנים:
ואז זה לא הספיק לנו..
ואז זה לא הספיק לנו..
אני לא אשכח את הפעם הראשונה שישבנו ומישהו הוציא סיגריה , כל המחשבות כולן התחילו להציף לי את הראש ברגע אחד , ולא בדיוק ידעתי מה לעשות , אבל הסיגריה נדלקה ובסוף גם הגיעה אליי , וכמו כל ילד טוב וסקרן לקחתי את השאכטה והשתעלתי את החיים שלי..
אבל זה לא הספיק לנו , אז שבוע אחרי זה כל אחד גנב סיגריה מההורים ולכל אחד כבר הייתה סיגריה משלו .
אני גם לא אשכח את הלילה הראשון ששתינו בירה והתחיל קצת להסתובב הראש , אבל כמו כל דבר טוב.. גם זה לא הספיק לנו אז שבועיים אחרי זה לכל אחד כבר הייתה בירה משלו שהצטרפה לקופסת סיגריות מהשורה הראשונה של ימי הנעורים היפים..
וכך כל דבר בחיינו התגלגל מהרגשה קטנה וטובה לרעב גדול ומתמשך , ולכל התמכרות התווספה אחת נוספת שהשתלבה בתיאום מושלם להתמכרות שקדמה לה.. מסיגריות ועד כסף , כוח ..
האמת , שגם הנשיקה הקטנה הראשונה שקיבלתי בשפתיים לא הספיקה לי , וכל כך רציתי עוד , עוד כל כך הרבה..
אבל באיזשהי נקודה בזמן , כשהיה לי קצת זמן עם עצמי , כל כך התגעגעתי להרגשה הראשונה והקטנה , להתרגשות הענקית מאותה תקופה שהיה לי קצת , אבל קצת שהיה שווה הרבה..
וכך אנחנו האנשים - אנחנו פגומים כי אנחנו רוצים כל כך הרבה יותר .
ואנחנו הרוסים כי אנחנו משיגים את הדברים האלה ואז מייחלים לחזור למה שהיה לנו .
שותפים שלנו: עוקבים באינסטגרם, שאלות ותשובות, דייטים והכרויות